במפרץ אילת ידוע על מספר צבי ים: צב-ים ירוק, צב-ים קרני, צב-ים חום וצב-ים גלדי. לנו בפארק המצפה התת ימי יש צבי-ים ירוקים וצבי-ים קרניים.

הצבים שייכים למשפחת הזוחלים, נחשים, לטאות, תנינים ועוד. הם בעלי ריאות ולכן הם עולים על פני המים על מנת לנשום, בזמן מנוחה הם עולים כל 5 שעות לערך ובזמן פעילות כמו: חיפוש מזון או בת זוג הם עולים כל 10 דקות בממוצע.
כושר ראייתם מוגבל מאוד ביבשה, אולם יעיל למדי במים. שמיעתם ביבשה חלשה ובמים הם רגישים לתנודות. חוש הריח מפותח ובאמצעותו הם משיגים את מזונם הן מהחי והן מהצומח. כל אחת מהלסתות שלהן מכוסה בנרתיק בעל רכס קרני נוקשה וחד המאפשר להם לחתוך ביעילות את מזונם.
זנב הזכר ארוך יחסית ומשמש גם כאיבר המין. המשותף לכל סוגי הצבים הוא הגעת הנקבות לחוף להטלה.
תקופת הרבייה (חיזור והזדווגות) של הצבים נמשכת מחודש מרץ ועד לחודש מאי. לאחר ההזדווגות, מחפשת לה הנקבה מקום מוגן להטלת ביציה.
החול המועדף על נקבות הצבים להטלה הוא חול גס מאוד (זיפזיף) שגודל גרגיריו 1-2 מ"מ. טמפרטורת החול 28 מעלות בערך ובעומק של 30-35 ס"מ.
ההטלה נעשית מעבר לתחום השטף המרבי של הגלים כדי למנוע הצפה של הקן. לחות האוויר היחסי מסביב לביצים מתקרבת ל-100% וכך נמנעת התייבשותן.
הנקבות חופרות גומה בעומק של 80 ס"מ ובו הן מטילות מ-30-130 ביצים. הביצים הן לבנות ועגולות עם קליפה רכה. ההטלות מתבצעות החל מחודש מאי ועד לחודש ספטמבר.
צבות הים אינן דוגרות על ביציהן. ברגע שסיימו להטיל, הן מכסות את הבור בעזרת הגפיים האחוריות וחוזרות לים ובזה הן סיימו את תפקידן כאמהות.
במקומן, חום השמש מחמם את הביצים. משך ההדגרה עד לבקיעת הצבים הצעירים נמשך כ-50-70 יום וזה תלוי בטמפרטורה: בחום של 26 מעלות אורכת הדגירה כ-67 יום ובחום של 33 מעלות היא מתקצרת ל-55 יום בממוצע.
הטמפרטורה משפיעה גם על מין הצבים שיבקעו: בטמפרטורה של 26 מעלות בקן יבקעו צבים זכרים בלבד. ואילו בטמפרטורה של 30 מעלות ומעלה יבקעו נקבות בלבד. כל הצאצאים בוקעים באותו הזמן ויוצאים יחד אל פני השטח. בבקיעתם קיימת סכנת טריפה על ידי עופות או בעלי חיים יבשתיים ובנוסף להתייבשות בשל השמש ולכן, בקיעתם בשעות הלילה מקטינה את אחוזי טריפת הצעירים. הצעירים "מודרכים" לכיוון הים על ידי הבוהק החוזר מן האופק.

אחוז אחד מכלל הצבים הבוקעים יגיע לבגרות.
בשלב הצעיר לחייהם ניזונים בדרך כלל הצבים מדגים, סרטנים, אצות ים ועשבים.
באזור שלנו, לא מתבצעת הטלת ביצים עקב התנאים להם זקוקה נקבת הצב.

צב ים קרני
הצב הקרני מגיע לאורך של 80 סנטימטר ולמשקל של 140 קילו. צורת ראשו מחודדת ושריונו מחוספס. הוא ניזון כמעט מכל דבר: מדוזות, שושנות ים, חסרי חוליות, דגים ואצות ים. אורך חייהם כ-50-150 שנים.

צב ים ירוק
הצב הירוק מגיע לאורך של 120 סנטימטר ולמשקל של 340 קילו. ראשו עגול וחלק. בצעירותו הוא ניזון כמו הצב הקרני, בבגרותו הוא הופך להיות צמחוני וניזון מאצות ועשב ים. אורך חייהם כ- 100-200 שנים.

דגי משפחת הפרפרוניים הנם מהיפים והצבעוניים ביותר בין דגי השונית.
מקור השם פרפרון נלקח מהצבעוניות הרבה של הפרפרון ואופן שחייתם המרחפת.
מבנה גופו בצורה אליפטי גבוה (גובהו כמעט כאורכו) ופחוס בצדדים דבר המכשיר אותם יפה לתנועה בין סדקים ומעברים שבין האלמוגים.

קדמת הראש מתמשכת לחרטום מחודד שבקצהו פה קטן ובו שיניים רבות וחזקות המתאימות לליחוך אצות ובעלי חיים קטנים מעל גבי האלמוגים.
הפרפרוניים מופיעים בשלל "צבעי כרזה" ולרובם קו או "כתם- עין" המסווה את האישון ומשמש להגנה על העין.

צבעי גופם בולטים ומשמשים אמצעי תקשורת עם בע"ח אחרים בו הם מכריזים על נוכחות בשעת השמירה על נחלתם הקבועה.
המבנה החברתי של הפרפרוניים מגוון, ישנם כאלה הנעים ביחידות לאורך השונית, חלקם חיים במבנה זוגי קבוע ואחרים נעים בלהקות.

הפרפרוניים הנם פעילי יום ובלילה הם נחבאים בתוך סדקי השונית. השוני בסוגי המזון בין המינים הרבים יוצר הפרדה אקולוגית המורידה את רמת התוקפנות בין המינים. הם ניזונים מפוליפים של האלמוגים, מזואופלנקטון, אצות פלנקטוניות וחסרי חוליות.
הרבייה מתבצעת תוך כדי שחרור ביצים וזרע לגוף המים. הביצים פלנקטוניות .
במפרץ אילת ידועים 10 מיני פרפרוניים ביניהם: פרפרון לבן מצח, פרפרון האודם, שרביטית השונית, פרפרון אפור לחי ועוד.

פרפרון לבן- מצח
פרפרון אנדמי לים-סוף. נע בקבוצות בנות 2-6 פרטים לאורך קיר השונית עד לעומק 20 מטר. אורכו כבוגר עד 22 ס"מ. על מצחו בולט כתם לבן ומכאן שמו.
על ראשו כתם כהה המכסה את העיניים. את גופו הצהוב חוצים באלכסון פסים כהים.
בעונת הרבייה מתקבצים מספר רב של פרטים יחדיו.
ניזון בעיקר מפוליפים של אלמוגי אבן, שושנות- ים, תולעים רב-זיפיות, ספוגים ואצות. פעיל גם בלילה.

פרפרון האודם
דג קטן-עד 12 ס"מ. חי בזוגות קבועים על גבי שונית האלמוגים ובקדמתן, עד לעומק כ-12 מטר. פעיל יום.
עיניו מוסוות על ידי פס עין החוצה את האישון, כתם שחור על המצח. בחלק האחורי של גופו יש כתם אדום גדול, ממנו נלקח השם. לשאר גופו גוונים צהובים עם פסי רוחב חומים שבורים. סנפיר הזנב צהוב ובקצהו פס גובה אדום.
ניזון מסרטנים ופוליפים של אלמוגים.

סוסוני הים הם דגים לכל דבר. במפרץ אילת חיים לפחות 7 סוגים ובעולם כ-200 מינים.
הראש דומה לראש של סוס וזה מקור השם סוסון-ים. מבנה גופם מעוטר בחלקם קוצים ובחלקם מכוסה גבשושיות.
שלא כמו רוב הדגים, סוסוני הים מכוסים סיבי שלד חיצוני, כשריון שנועד לספק להם הגנה מפני טורפים. פיו חסר שיניים. בגלל מורכבות גופו הוא נחשב לשחיין חלש. סנפירי הגב והחזה, משמשים לשחייתו בים, ואילו הזנב משמש לאחיזה(שוחה בצורה אנכית).

סוסוני הים מסוגלים להחליף צבעים בתוך זמן קצר, מחום צהבהב ועד לצבעים עזים וססגוניים. מטרת שינוי הצבעים היא להתאים את עצמם לסביבה ולסייע להם להסוות את עצמם מפני אויבים.
מצוי בעיקר במשטחי עשב ים בו הזרמים חלשים וההסוואה שלהם מפני טורפים מושלמת.
גודלם מסנטימטר וחצי ועד ארבעים סנטימטרים.
ניזון בעיקר מסרטנים זעירים (פלנקטון) ומחסרי חוליות שאותם הוא שואב בעזרת פיו המוארך.
אורך חייהם נע בין 4-2 שנים.

הזכר בהריון
בטנו של הזכר עגולה ותפוחה ויש בה כיס. בבטן הנקבה ישנו צינור הטלה.
בבוא זמן הרבייה, הזכר מתחיל ב- "ריקוד" חיזור להודיע לנקבה שהוא מוכן. בעונת הרבייה, הזכר והנקבה נכרכים זו מסביב לזה. הנקבה מטילה לתוך כיסו של הזכר, והזכר מפרה את הביצים.
הזכר מדגיר (כמו באינקובאטור) את הביצים בכיסו, ובזמן הזה ניזונים העוברים מחומרי תזונה (נוטריינטים) שבתוך הביצית.

לאחר כ- 10 ימים ועד שבועיים , תלוי בטמפרטורת המים, בוקעים מתוך כיס הזכר סוסוני ים בגודל של 1 ס"מ. הסוסונים יוצאים מתוך כיס הזכר ומתפזרים במים רדודים.
צורתם המיוחדת ניכרת כבר בגיל צעיר, פרט לחיידקם הגדל עם הגיל.

בסביבות שוניות אילת ישנם 2 מינים מתוך 7

1. סוסון ים דרבני- המאופיין בכתר בעל ארבעה קוצים בקדקודו. הגוף והראש מכוסים קוצים רבים וחדים.
2. סוסון ים חלק- בעל קוץ אחד המצוי על קדקודו. הגוף ללא קוצים בולטים, אלא חלק פחות או יותר.

המשפחה כוללת כ-12 סוגים ובהם 40 מינים. באילת ידועים חמישה סוגים: נצרנית, בר נצרן, פיקסון, פיחון ורב נצרן.

לנצרניים גוף פחוס וגבוה וצורתו כמעוין, עיניהם ממוקמות בחלקו העליון של הראש, דבר שמונע פגיעה בעין בזמן שהנצרן טורף קיפודי-ים. עורם קשה ומכוסה קשקשים גרמיים גדולים. הפה קטן יחסית והשפתיים עבות, אך שיניהם חזקות. גודלם כ- 30 ס"מ ועד 75 ס"מ.

הנצרניים מאופיינים בשני סנפירי גב. בסנפיר הגב הקדמי מצויים שלושה קוצים, שהראשון ביניהם מפותח מאוד. קוץ זה הנצרניים יכולים לנעול במצב זקוף, באמצעות הקוץ השני, המופנה קדימה ומשמש בכך מעין נצרה הנועלת את הקוץ הראשון במצב הזקוף. באמצעות קוץ זה, נאחזים הנצרניים בסדקים שבין האלמוגים שבתוכם הם מוצאים מסתור.

ניזון מרכיכות, סרטנים, אלמוגים, קיפודי-ים שונים שהוא מפצח בעזרת שיניו החזקות וכן גם אצות אותן הוא מגרד מהשונית. הוא מאתר וחושף את טורפיו על ידי נשיפת זרמי מים על המצע.
צורת אכילתו של קיפוד-הים (נזרית) בעלי הקוצים הארוכים והשחורים מעניינת ביותר, הדג נופח סילון מים חזק ההופך את קיפוד הים וחושף את צידו התחתון שהקוצים על פניו קצרים.

בתקופת הרבייה הזכר חופר גומה והנקבות מטילות את ביציהן בגומה. ההטלות נשמרות על ידי הזכר בין יום למספר ימים ואחר כך בוקעות הלרוות לים הפתוח. בזמן השמירה עלול הזכר להיות תוקפני כלפי מי שמתקרב לביצים.
בשרם של רבים מבני משפחה זו רעיל ואינו ראוי למאכל.

פיקסון ים סופי
דג ממשפחת הנצרניים, דג הדור בצורתו ובצבעיו. גודלו כ-30 ס"מ, פעיל יום וחי כבודד בשונית האלמוגים הרדודה.
מאופיין בקווי העין הכחולים – שחורים לסירוגין, העין מעוטרת בצבע צהוב-כתום, ובשלוש שורות של קשקשים שחורים ובולטים בבסיס הזנב. שפתיים עבות וצהובות.
ניזון מרכיכות, אלמוגים וסרטנים.

קל לזהות את בנות מחלקת מדוזות הסכך. צורתם אופיינית כסוכך או כפעמון משוטח הפוך שעשרות מששנים קצרים מעטרים אותו בהיקפו. פיה של המדוזה בולט ותלוי כענבל בתחתיתו. הוא מפוצל לארבעה אונות פה המצוידות בתאי צריבה רבים. תאים אלה נועדו לשתק את הטרף, יצורי פלנקטון ודגים.

רובם של מדוזות הסוכך רוחפות במים כפלנקטון. אחד המינים הנפוצים במפרץ אילת היא מדוזת זהבית אוזנית- "אורלייה" שבעונת האביב מגיעים אלנו בנחילים עצומים ומעוררות פחד רב בקרב הרוחצים בים ולא בצדק.
מידת צריבתה מעטה ואין צפויה ממנה סכנה לאדם. גודל האורלייה מגיע ל-40 ס"מ ברוחב, הזרועות מגיעות לרוחב המדוזה. צבע המדוזה הוא סגול שקוף. ניזונה מפלנקטון שנלכד ע"י ריר שמופרש מגופה. הפריט הוא זוויגי (זכר או נקבה), ההפריה היא פנימית, תאי הזרע נכנסים דרך הפה לנקבה ומופרים בהפריה פנימית.
הביצים נהפכים לפלנולה-לרווה שיוצאים דרך הפה של הנקבה וניתן לראות את הפלנולה מתחת לגוף פעמון המדוזה השקוף.

אורך חיים של מדוזה הוא לא יותר משנה וחלק גדול מהם אפילו חי מס' חודשים מועט.
ישנה מדוזה מסוג נוסף ואנו מגדלים אותה כאן. והיא הקסיופיאה.
מדוזה זאת מגיעה לגודל של 12 ס"מ, הזרועות שלה נמצאות למעלה והיא חיה הפוך מהאורלייה.
הקסיופיאה חיה במים רדודים עד 10 מטר. נמצאת בעיקר ליד עשבי-מים. כאשר היא שוחה היא הופכת את הפעמון. אין לה פה במרכז כמו לאורלייה, אבל יש לה כמה פיות שנמצאים על שמונת זרועותיה.

עונת רווית המדוזות היא מאפריל עד אוגוסט. זה הזמן שהצריבה שלהם חזקה יותר. הם ארסיים יותר ממדוזת האורלייה. צבען של המדוזות הם מאצות סימביוטיות שנמצאות בתוך הרקמות.

כוכב הים מתאפיין בסימטריה מעגלית מחומשת, כלומר כל אחת מחמש זרועותיו זהה לשאר הזרועות וכולן סובבות סביב אזור מרכזי טבעתי. רגלי המים מצויות בתעלות העוברות בחלק התחתון של זרועות הכוכב. כפתורי הצמדה בבסיס הרגל מאפשרים הצמדות למצע. זרועות הכוכב גמישות ומסוגלות להתכופף ולהתקפל. גמישות זאת מאפשרת להם לנוע על פני מצעים. הקיבה עשויה משני כיסים, קיבה עליונה וקיבה תחתונה. אל הקיבה העליונה מחוברת בלוטת עיכול בהן נעשית ספיגת המזון.

כוכבי הים ניזונים מפגרים, חומר אורגני, או שהם טורפים חסרי חוליות כמו ספוגים, אלמוגים ועוד.
יש הבולעים את הטרף בשלמותו ויש המסוגלים לשלוף את קיבתם החוצה ולאכול את הטרף מחוץ לגוף. כוכבי הים הניזונים מצדפות, מסוגלים להכניס את קיבתם לרווח שבין פתח הצדפה. כוכבי הים הבולעים את טרפם – חלזונות וצדפות על קרביו וכרעיו. לאחר עיכול הרקמה האורגנית, הם פולטים את הקונכיות דרך הפה אל חלל המים. (מרביתם חסרי פי טבעת)
הגוף מכוסה בקוצים קטנים ובצבתונים המשמשים לניקוי הגוף מסדימנטים ומחומרים זרים המתיישבים עליו.

לכוכבי הים יש כושר החלמה (רגנרציה) מצוין. זרוע שניתקת מסוגלת להתחדש לכוכב שלם והכוכב עצמו יכול להשלים את הזרוע החסרה.
רוויה על מינית נעשית על ידי חלוקת הגוף (הדיסק המרכזי) לשני חלקים, כאשר כל חלק משלים את עצמו לכוכב שלם. ברוויה מינית הוא משחרר למים את תאי המין בהפריה חיצונית ומין הביצה המופרית מתפתחת לרווה פלנקטונית.

12 יול

אצות ים ערכם החיוני של צמחי המים הוא בכושרם לקיים את הפוטוסינתזה (פעולה כימית המתקיימת בצמחים, שעיקרה הפיכת חומר אי אורגני-מינרלים ומים, לחומר אורגני-פחמימות, בהשפעת האור, ובאמצעות הצבען כלורופיל), אותו תהליך כימי מופלא שבו הופכים, באמצעות אנרגיית השמש, חומרים מינרלים למזון אורגני, המפרנס את כל בעלי החיים. אגב כך, הופכים הצמחים את הפחמן הדו חמצני, […]

12 יול

דגי קרקע בעלי גוף מסורבל, המתגלים רק לעיתים רחוקות, כיון שהם מוסווים יפה בסבך האצות ועשבי הים או בין האבנים, שם הם חיים בדרך כלל. במינים מסוימים מגיעים גם ל-45 ס"מ. שני סימנים אופייניים להם : בין עיניהם ומעל הפה מצויה קרן בודדת (שמוצאה מסנפיר הגב) ובליטה עורית בקצה, קרן זו שהיא בעלת כושר תנועה, […]

12 יול

זואופלנקטון: פלנקטון של בעלי חיים. פיטופלנקטון: פלנקטון המורכב מצמחים רוחפים. כניסה לים לשנירקול או לצלילה מכניסה אותנו לעולם אחר וקסום. היצורים שאנחנו מכירים כמו דגים, דולפינים ושוניות האלמוגים מרגשים אותנו בכל פעם מחדש. אבל לא פעם בכניסה מרגשת כזו לים מגלים שמימיו דחוסים בגופים זעירים צפים. המים אפרוריים וגופים קטנים חולפים על פני המשקפת ונדבקים […]

12 יול

תולעת רב-זיפית אחד הנציגים היפים והצבעוניים של השונית, בן משפחת הצינוריתיים. המין סלילונית ענק מאפיין את שונית האלמוגים בעולם בצבעיהם הרבים: כחול, צהוב, כתום, סגול, חום, אדום ועוד. הם בולטים על גבי מינים של אלמוגים שיחניים ובעיקר גושיים כמו: חרירן, כוכבן, שיטית ואלמוג האש צורבן. את הצבעוניות מעניק לתולעת זר בחנינים (איבר בולט שעליו ריכוז […]